ניסוי וטעייה - גם אצל הילדים שלנו

איך בעצם מעודדים ילדים לנסות?

בואו נתחיל בילד שלא אוהב לנסות דברים חדשים, זה ששמע מהסביבה שלו כבר עשרות פעמים ״מה הבעיה? פשוט תנסה״.

התנסות היא התפתחות טבעית ותקינה, זה קורה בעקבות הסקרנות הטבעית שיש לילדים שלנו לגבי דברים שונים, הרצון להתנסות יכול להגיע גם בעקבות דוגמא אישית וגם מרצון לחקות אותנו, בנוסף ילדים מעוניינים לנסות בכדי לחוות תחושת מסוגלות - וכדי להראות שהם יכולים.

אז למה בעצם ילדים נמנעים מהתנסויות? ואיך ניתן לעזור להם?

ישנם ילדים שיותר חוששים ויש להם אופי זהיר יותר, לפעמים יש קשר להתנסויות שהיו בעבר ולא הלכו כמתוכנן ואולי הם חוו מהסביבה תגובות לא נעימות אז כדי להימנע מהם הם מעדיפים לא לנסות.

אז מה בכל זאת נעשה?

דבר ראשון - ניתן להם מרווח לטעות. דמיינו ילד שמנסה לטפס על הכיסא או על השרפרף, ניתן לו מרווח התנסות ולא נקפוץ ישר לעזרה. תנו לילדים שלכם מרחב כל עוד הם אינם מסכנים את עצמם.

דבר שני - הזמינו אותם לנסות - ״תרצה לראות או לנסות לעשות את זה? בוא נגלה איך עושים את זה?״

דבר שלישי - חזקו על הניסיון עצמו, גם אם הוא לא הצליח (למשל הילד עלה על הקיר טיפוס אך לא הגיע לסופו)

ועוד משהו חשוב, תנו לילדים שלכם דוגמה אישית ושתפו אותם בנסיונות שלכם לעשות דברים, חשוב לתת ניסיונות של הצלחה וגם של אכזבה או כשלון בכדי לגרום לילדכם להבין שיש גם וגם. יש נסיונות טובים ויש כאלו שפחות אולם הם תמיד יקדמו אותם לשלב הבא. 

במקרה של אכזבה - תנו להם להיות שם, להרגיש ואל תנסו לשנות את מצב רוחם נסו להיות אמפתיים, נוכחים בסיטואציה ולתת להם מגע שיעזור ומילים טובות.

אל תדחפו את הילד לנסות בכוח, עשו זאת בצעדים קטנים, למרות שלפעמים אתם כבר מכירים את היכולת של ילדכם. זה עלול להיות מרגיז ומעצבן מבחינתכם כי אתם רוצים בשבילו יותר אבל זכרו ככל שנהיה יותר סבלניים כך תהיה לילדים חוויה הרבה יותר נעימה והוא ימשיכו לנסות בעתיד.

לסיום, אגיד כי לסביבה יש משמעות רבה וכאשר אנחנו שומעים מישהו שמעיר לילדים שלנו אנחנו יכולים לדבר איתם על כך מאוחר יותר על מה שאמרו להם או אפילו להגיד לאותם אנשים בצורה אסרטיבית ונעימה שזה בסדר ואנחנו מכירים את הילד שלנו ויודעים לנהל את הסיטואציה וכל זאת במטרה לגרום לילדכם להרגיש בנוח ובתחושת בטחון מלאה.